תנ"ך על הפרק - תהילים מה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

תהילים מה

612 / 929
היום

הפרק

לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־שֹׁ֭שַׁנִּים לִבְנֵי־קֹ֑רַח מַ֝שְׂכִּ֗יל שִׁ֣יר יְדִידֹֽת׃רָ֘חַ֤שׁ לִבִּ֨י ׀ דָּ֘בָ֤ר ט֗וֹב אֹמֵ֣ר אָ֭נִי מַעֲשַׂ֣י לְמֶ֑לֶךְ לְ֝שׁוֹנִ֗י עֵ֤ט ׀ סוֹפֵ֬ר מָהִֽיר׃יָפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשְׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם׃חֲגֽוֹר־חַרְבְּךָ֣ עַל־יָרֵ֣ךְ גִּבּ֑וֹר ה֝וֹדְךָ֗ וַהֲדָרֶֽךָ׃וַהֲדָ֬רְךָ֨ ׀ צְלַ֬ח רְכַ֗ב עַֽל־דְּבַר־אֱ֭מֶת וְעַנְוָה־צֶ֑דֶק וְתוֹרְךָ֖ נוֹרָא֣וֹת יְמִינֶֽךָ׃חִצֶּ֗יךָ שְׁנ֫וּנִ֥ים עַ֭מִּים תַּחְתֶּ֣יךָ יִפְּל֑וּ בְּ֝לֵ֗ב אוֹיְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃כִּסְאֲךָ֣ אֱ֭לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֮ וַתִּשְׂנָ֫א רֶ֥שַׁע עַל־כֵּ֤ן ׀ מְשָׁחֲךָ֡ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֶיךָ שֶׁ֥מֶן שָׂשׂ֗וֹן מֵֽחֲבֵרֶֽיךָ׃מֹר־וַאֲהָל֣וֹת קְ֭צִיעוֹת כָּל־בִּגְדֹתֶ֑יךָ מִֽן־הֵ֥יכְלֵי שֵׁ֝֗ן מִנִּ֥י שִׂמְּחֽוּךָ׃בְּנ֣וֹת מְ֭לָכִים בְּיִקְּרוֹתֶ֑יךָ נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗ בְּכֶ֣תֶם אוֹפִֽיר׃שִׁמְעִי־בַ֣ת וּ֭רְאִי וְהַטִּ֣י אָזְנֵ֑ךְ וְשִׁכְחִ֥י עַ֝מֵּ֗ךְ וּבֵ֥ית אָבִֽיךְ׃וְיִתְאָ֣ו הַמֶּ֣לֶךְ יָפְיֵ֑ךְ כִּי־ה֥וּא אֲ֝דֹנַ֗יִךְ וְהִשְׁתַּֽחֲוִי־לֽוֹ׃וּבַֽת־צֹ֨ר ׀ בְּ֭מִנְחָה פָּנַ֥יִךְ יְחַלּ֗וּ עֲשִׁ֣ירֵי עָֽם׃כָּל־כְּבוּדָּ֣ה בַת־מֶ֣לֶךְ פְּנִ֑ימָה מִֽמִּשְׁבְּצ֖וֹת זָהָ֣ב לְבוּשָֽׁהּ׃לִרְקָמוֹת֮ תּוּבַ֪ל לַ֫מֶּ֥לֶךְ בְּתוּל֣וֹת אַ֭חֲרֶיהָ רֵעוֹתֶ֑יהָ מ֖וּבָא֣וֹת לָֽךְ׃תּ֭וּבַלְנָה בִּשְׂמָחֹ֣ת וָגִ֑יל תְּ֝בֹאֶ֗ינָה בְּהֵ֣יכַל מֶֽלֶךְ׃תַּ֣חַת אֲ֭בֹתֶיךָ יִהְי֣וּ בָנֶ֑יךָ תְּשִׁיתֵ֥מוֹ לְ֝שָׂרִ֗ים בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃אַזְכִּ֣ירָה שִׁ֭מְךָ בְּכָל־דֹּ֣ר וָדֹ֑ר עַל־כֵּ֥ן עַמִּ֥ים יְ֝הוֹדֻ֗ךָ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
רחש לבי דבר טוב וכו'. אפשר לרמוז דרך אסמכתא כמ"ש הרשב"ץ ז"ל בתשובה ח"ג סימן ע"ח דקשה על מ"ש בתלמיד שאמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה מובטח אני שמורה הוראות דהא אמרינן לשנות דרך קצרה היכא דלדבר לשון נקי נפישי מילי. ופיר"ש מן האשה רבנית אחת דההיא דדרך קצרה היינו רב לתלמיד כדי שלא יתבלבל אבל תלמיך לרב אין צריך לדבר לשון קצרה שהרב לא יתבלבל ועדיף לומר לשון נקי עכ"ד. ואפשר שזה רמז רחש לבי כלומר נסב"ר לבי דכשאני מדבר להרב צריך לדבר לשון נקי וז"ש דבר טוב אומר אני מעשי למלך. צריך לדבר טוב ונקי כשאני מדבר למלך ר"ל חכם כמ"ש מאן מלכי רבנן שהחכם לא יתבלבל לשוני עט סופר מהיר שעל ידי המהירות אינו מדקדק לקצר. ואז הרב יאמר לתלמיד יפיפית מבני אדם חביריך שדברת לשון נקי ומובטח אני הוצק חן בשפתותיך שתתקיים תורתך כמ"ש בש"ס דבני יהודה נתקיימה תורתן בידם דהוו דייקי בלישנא. ע"כ ברכך אלהים לעולם:אהבת צדק ותשנא רשע וכו'. אפשר במ"ש המפרשים דבהיות אחדות בישראל והיה זה שלום על ישראל מלבד התועליות הנגלות כי זהו עיקר התורה והגאולה תלויה בזה עוד זאת יתירה דבהיות אחדות בישראל באמת אהני גם לקיום המצות כי כל רמ"ח מ"ע הם שעור קומה והוא נמנע לקיים כל רמ"ח מ"ע אך יש תקון אם יקבל האדם כל המצות בלב שלם והוא מקיים כל מצות הבאות לידו והנשארות אם יש לו אחדות ומחשיב עצמו כאלו הוא אבר אחד מישראל כי כל ישראל נחשבים גוף אחד וא"כ יש לו חלק במצות שקיימו אחרים והוא לא קיים וז"ש אהבת צדק מ"ע כמ"ש הרב ן' יחיא על פסוק הולך תמים ופועל צדק ותשנא רשע לקיים ל"ת. בקבלה זו בלב שלם על כן משחך אלהים אלהיך. שמן ששון אור המצות מחביריך כלומר מחלק חביריך שקיימו המצות שלא קיימת. ובזה יהיה לבוש נר"ן שלך שלם וז"ש מר ואהלות קציעות כל בגדותיך פירוש בגדיך כמו שפירש רש"י כל דייקא שכל מלבושיך הרוחניים יושלמו בזה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך